בדיקה אודיומטרית (בדיקת שמיעה התנהגותית):

בדיקה זו מתקיימת בחדרים אטומים ומבוצעת באמצעות אוזניות או רמקולים. תכליתה:   לבסס את ספי השמיעה של הנבדק/ת לצלילים ולקולות דיבור. על פי ממצאי הבדיקה ניתן לקבוע האם יש ליקוי בשמיעה, מה סוג הליקוי (תחושתי-עצבי, הולכתי או מעורב)  ומהי חומרת הליקוי.  במידת הצורך ובהתאם לתוצאות הבדיקה, המטופל מופנה לאבחונים שמיעתיים נוספים, לאא"ג,  או לשיקום שמיעה. 

בדיקות אובייקטיביות לאבחון שמיעתי:

בדיקת רישום פוטנציאלים חשמליים מגזע המח Auditory Brainstem Response) ABR):בדיקת ABR (או בשמה הנפוץ יותר: בדיקת ב.ר.ה), הינה בדיקה אלקטרופיזיולוגית בה מתבצע רישום של פוטנציאלים חשמליים שמיעתיים בגזע המח בתגובה לגירוי אקוסטי המושמע דרך אוזניות. הבדיקה בוחנת את תפקוד המסלולים השמיעתיים במערכת השמיעה (המערכת האודיטורית) מרמת הקוכליאה (שבלול האוזן ) דרך עצב השמיעה ועד לגזע המוח.

שני סוגים של בדיקות ב.ר.ה:   1.  בדיקת ב.ר.ה. נוירלוגי לשלילת מעורבות רטרוקוכליארית   2.  בדיקת ב.ר.ה לשיערוך סף (בסיסית או מורחבת).

אופן הביצוע: הנבדק/ת מחובר למכשירי הבדיקה באמצעות  אלקטורודות המונחות על הגולגולת. בזמן הבדיקה מושמעים סדרה של צלילים מסוגים שונים (גירוי נקישה או ייעודי-תדר).  צלילים אלו מחוללים פעילות חשמלית בעצב השמיעה ובגזע המח. פעילות חשמלית זו יוצרת דגמי תגובה ('גלים') המפוענחים ע"י האודילוג/ית.  על פי מורפולוגיית הגלים, החזרתיות וזמן ההולכה המרכזית ניתן לאשש/ להפריך מעורבות רטרוקוכליארית ולשערך את סף השמיעה של המטופל/ת. 

הבדיקה מבוצעות לילודים, ילדים ומבוגרים. ניתן לבצע את הבדיקה בשינה ספונטנית או בטשטוש (סדציה) תחת השגחה רפואית.  במרכז הקליני, הבדיקה מבוצעת בשינה ספונטנית והנבדק/ת מתבקש לעצום את עיניים ולהיות שקט/ה ונינוח/ה. בדיקה זו מיושמת קלינית כחמישים שנה והיא אינה כואבת ואינה מסוכנת. במקרים בהם נרשמת פעילות שרירית ערה המקשה על פענוח דגמי התגובה אנו מפנים את המטופל/ת לבדיקת ב.ר.ה. בטשטוש.

בדיקת פלטים שבלוליים (הדים קוכליאריים:  :(Otoacoustic Emissions (OAEs

פלטים שבלוליים  הינם  גלים אקוסטיים שמוחזרים משבלול האוזן (הקוכליאה)  בתגובה לגירוי אקוסטי המושמע דרך אוזנייה .  בדיקה זו מתבצעת על-ידי השמעת צלילים מתדרים שונים באמצעות מיקרופון זעיר המונח בפתח תעלת השמע החיצונית של האוזן ורישום ההחזרים של תאי השערה החיצוניים ( (Outer Hair Cells לגירויים אלו. תפקוד תקין של תאי השערה החיצוניים יבוא לידי ביטוי בממצאי בדיקה תקינים.

משך הבדיקה: מספר שניות (בבדיקת סינון) עד מספר דקות (בבדיקה דיאגנוסטית)– תלוי בסוג הבדיקה, רמת הרעש האנדוגני והאקסוגני ובתנועתיות הנבדק.  מדובר בבדיקה פיזיולוגית אובייקטיבית שאינה דורשת את  שיתוף הפעולה של הנבדק. קבלת מענים אקוסטיים מסוג TEOAEs מצביעה בהכרח על תפקודים גסים תקינים של תאי השיערה באוזן הפנימית.  כלומר:  שוללת (בסבירות גבוהה)ליקוי בשמיעה (למעט מקרים נדירים כמו למשל נוירופתיה אודיטורית).

במקרים בהם נדרשת הערכה מקפת של תפקודים שמיעתיים מרכזיים, או במקרים בהם יש עדות לקיומם של  שרידי שמיעה בלבד, מתבצעות בדיקות התנהגותיות, אלקטרואקוסטיות  ואלקטרופיזיולוגיות משולבות, המעריכות הן את ספי השמיעה למגוון גירויים שונים והן את התפקודים השמיעתיים המוחיים.

בדיקות להערכת מאפייני טינטון (Tinnitus):

טינטון הוא תחושה של רעש, צלצול או קול באוזן או בראש ללא גירוי חיצוני (כלומר: גירוי אנדוגני). טינטון יכול להיות תוצאה של מגוון רחב של הפרעות.  הטינטון הוא סימפטום של מספר רחב של תהליכים פתולוגיים ומחלות, המחייב בדיקות ראש וצוואר קפדניות.

תכלית הבדיקה: איפיון תדר הטנטון והתאמת חוזק הטנטון של המטופל. במהלך הבדיקה מושמעים לנבדק צלילים בתדרים שונים ובעוצמות שונות, אותם משווה הנבדק לטנטון שקיים אצלו, כך שניתן לאפיין את הטנטון ולמסך אותו באמצעות ממסכי טנטון. הבדיקה כוללת גם מדדים נוספים כגון מדידה של התגובה השיורית (Residual Inhibition) לאישוש או הפרכת הממצאים שהתקבלו.

בדיקות להערכת עיבוד שמיעה מרכזי (Central Auditory Processing) – בקרוב

הפרעה בעיבוד השמיעה המרכזי הינה תופעה  ממנה סובלים ילדים ומבוגרים בעלי שמיעה בגדר הנורמה , המתקשים להבין דיבור ושפה על סמך הערוץ השמיעתי בלבד. הם מתארים קושי בקליטה ועיבוד של מידע שמיעתי, בעיקר בסביבות אקוסטיות מאתגרות (כמו למשל קיום של רעש מתחרה בחדר) או כתלות בדובר  כגון: דיבור מהיר או דיבור מתחרה.

בחלק מהמקרים ההפרעה בעיבוד השמיעתי נובעת מפגיעה ספציפית במבנה או בתפקודים  הקשורים למסלול השמיעתי. במקרים אחרים הבעיה נובעת מלקות נרחבת יותר בתפקוד, כגון: הפרעות קשב, לקויות למידה, קשיים קוגניטיביים וכו'. יתכנו גם מקרים בהם הליקוי נובע ממגוון סיבות גם יחד. האבחון כולל  סדרת מבחנים התנהגותיים (מבחני עיבוד שמיעתי לגירויי צליל ודיבור) ומבחנים אלקטרופיזיולוגיים.

אבחון להערכת תפקוד אוזן תיכונה:

במקרה של חשד להפרעה בתפקוד האוזן התיכונה (למשל: דלקות אוזניים חוזרות ונשנות, הצטברות נוזלים מאחורי עור התוף או בתעלת אוסטאכיוס, נקב בעור התוף וכו'), ניתן לבצע  את הבדיקות האובייקטיביות הבאות: 

טימפנומטריה:

בדיקת טימפנומטריה משמשת להערכת תפקוד עור התוף והאוזן התיכונה. בדיקה זו מודדת את מידת ההענות של מערכת האוזן התיכונה.  ניתן להקיש ממנה על התנועתיות של עור התוף, שרשרת עצמימי השמע, והאיוורור של תעלת אוסטאכיוס באוזן התיכונה , בתגובה לצליל הניתן בלחצי אוויר שונים.

הבדיקה מתבצעת באמצעות  טימפנומטר. במהלך הבדיקה מחדירים לתעלת השמע החיצונית אוזנייה זעירה, המכילה 3 פתחים: רמקול ( המשמיע את הגירוי האקוסטי לאוזן), מיקרופון (קולט את הצליל המוחזר מן האוזן) ופתח נוסף שמשנה את לחץ האוויר בתעלת האוזן החיצונית. עוצמת הצליל, המוחזר על ידי עור התוף, נמדדת בשינויי לחץ אוויר בתעלת השמע והתוצאה נרשמת על גבי גרף, המכונה טימפנוגרם. חשוב לציין כי בדיקה טימפנומטרית אינה בודקת את מצב השמיעה, אלא רק את יעילות המנגנון המכאני של האוזן התיכונה בהעברת צליל לתוך האוזן הפנימית. לפיכך, קבלת עקומת הענות תקינה (ז"א: תוצאה תקינה) בבדיקה הטימפנומטרית אינה מעידה על שמיעה בתחום הנורמה.

הבדיקה הטימפנומטרית הינה בדיקה קצרה, מהירה, ואינה כואבת. בשילוב עם בדיקות נוספות (המבוצעות בהפניית אא"ג) יש לה היכולת   לזהות פתולוגיות ומחלות באוזן התיכונה, כגון: הצטברות נוזלים מאחורי עור התוף, חוסר אוורור של חלל האוזן התיכונה, תנועתיות יתר של עור התוף, נתק או קיבוע בשרשרת עצמות השמע ועוד. ברשותנו ציוד המאפשר את ביצוע הבדיקה באופן מדויק גם לילודים ותינוקות.

רפלקס אקוסטי:

רפלקס אקוסטי מתעורר כאשר האוזן נחשפת לגירוי אקוסטי בעוצמה חזקה. במצב זה שרירי האוזן התיכונה (שריר הסטפדיוס ושריר הטנסור טימפני) מתכווצים על מנת להגן על האוזן הפנימית מפני עוצמות חזקות ומזיקות. התכווצות השרירים גורמת להקשחת המערכת ולכן לירידה בהיענות של מנגנון האוזן התיכונה לקבלת צליל. ההיענות נמדדת באמצעות מכשיר הטימפנומטר. מתבצעת מדידה באוזן האיפסילטרלית כמו גם באוזן הקונטרלטרלית. לעיתים, מתבצעת גם מדידה של דעיכת הרפלקס (. (Reflex Decayתוצאות הבדיקה, בשילוב עם  מכלול הבדיקות שבוצעו, יכולות לסייע בזיהוי פתולוגיות שמיעתיות שונות.

תפקוד חצוצרות אוזן תיכונה (ETF):

בדיקה לתפקוד חצוצרות אוזן תיכונה (תעלה המקשרת בין הלע האפי (נזופרינקס) לחלל האוזן התיכונה). מתבצעת במקרים של תלונות המטופל על לחץ ואטימות באוזניים. מבוצעות לפי בקשת אא"ג. על פי ממצאי הבדיקה ניתן להעריך את תפקוד תעלת אוסטאכיוס. 

בדיקה אודיומטרית בתחום התדרים האולטרה-גבוהים

בדיקה אודיומטרית סטנדרטית ('בדיקת-שמיעה') בודקת את ספי השמיעה של המטופל בטווח התדרים 250-8000 הרץ.  אף על פי כן, לשבלול אוזן אנושי תקין של תינוק יכולת לזהות צלילים בטווח התדרים 20-20,000 הרץ. 

בדיקה אודיומטרית בתחום התדרים האולטרה-גבוהים ('תדירויות-העל') מתייחסת לבדיקת סף השמיעה של המטופל בתדרים הגבוהים מ- 8000 הרץ.  הספרות המקצועית מדגישה את חשיבות ביצוע בדיקה אודיומטרית בתחום התדרים האולטרה-גבוהים בקרב מטופלים החשופים לרעש מזיק ולניטור סף השמיעה בקרב מטופלים הנוטלים תרופות אוטוטוקסיות (כלומר: תרופות רעילות לאוזן).  לבדיקה זו, יחד עם בדיקת פלטים שבלוליים (Otoacoustic Emissions), יכולת לזהות פגיעות בשבלול האוזן שאינן מודגמות בבדיקה אודיומטרית סטנדרטית.

מחקרים נוספים מצביעים על חשיבות בירור הסף בתדרים האולטרה-גבוהים בקרב בני נוער המציגים שמיעה בתחום הנורמה בבדיקה אודיומטרית סטנדרטית המתארים קושי בשמיעה בזמן שיש רעש-מתחרה בחדר.

צוות האודיולוגים  של מכון השמיעה נותן ייעוץ והדרכה בכל הקשור להפרעות שמיעה היקפיות ומרכזיות אצל ילדים ומבוגרים וכן בנושא שיקום שמיעתי. השיקום כולל שימוש במכשירי שמיעה בהולכת-אויר ובמכשירי שמיעה מעוגני-עצם וכן שתל שבלולי (Cochlear Implant) כמו גם שימוש באביזרי עזר לשמיעה וקישוריות.

המכון עוסק במחקר שמיעתי קליני, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות, מוסדות רפואיים, ומרכזי מחקר בעולם. מטרת מחקרים אלו היא הבנת תהליכים שמיעתיים ושיפור האבחון והשיקום השמיעתי של היילוד והמבוגר.