איך לקיים זהות מקצועית איתנה של מקצועות הבריאות במערכת החינוך | סמינר למטפלים מתחומי ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת ופיזיותרפיה

מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ופיזיותרפיסטים מדברים בשפה מקצועית שלא תמיד מתיישבת עם שפת החינוך.
כאשר העוסקים במקצועות הבריאות מצטרפים כעובדים לארגון חינוכי יכול להיווצר מתח מפרה או מתח וחיכוך, שקשה לגשר עליהם. זאת, על רקע מפגש לא מותאם בין השפות השונות.  
לעתים ארגון שאינו טיפולי מזמין איש מקצועי טיפולי בגלל התרומה הייחודית האפשרית שלו, ובו זמנית דוחה אותו כשונה, ומבקש שיעשה דומה אפילו במחיר של השטחה. אולי בגלל הקושי להחזיק את המורכבות של השוני בשפות.
כאשר אנשי מקצועות הבריאות אינם שומרים על השפה הייחודית שלהם הם עלולים להיטשטש בתוך שפת הארגון, לאבד עניין בעבודתם, ולהישחק. ההפסד הוא כפול; מחד, לעובד ומאידך, לארגון בו הוא עובד. זהות מקצועית קשורה לשאלה – מי אני, או מה אני כאיש מקצוע? מה ה"תוסף", הנלווה, שאני יכול לתרום לארגון ששונה ממני.  
אנשי מקצועות הבריאות המתווספים אל הארגון צריכים להיות בעלי זהות מקצועית איתנה. כך, יוכלו לנהל דיאלוג פורה מתוך עמדת השונה שיש לה ערך מוסף. 
המפגשים יעסקו בנושאים כגון: זהות אישית, זהות מקצועית,  "הבלבול בין השפות" בקליניקה ובארגון, המשקף שפה מקצועית אישית וניסוח מניפסט אישי  אודות הזהות המקצועית שלי. 

בהנחיית רז קופר-אדר, פסיכואנליטיקאית מנחה, מכון תל אביב לפסיכואנליזה בן זמננו
טיפול בתנועה והנחיית קבוצות